על שיטת אוטואגרונום

 

» שיטה חדשנית להדשייה (=השקיה ודישון)

 

» השורש הוא שורש העניין

 

» השקיה נימית (קפילארית)

 

» "עציץ" שורשים בקרקע

 


הסבר מקיף על אוטואגרונום באנגלית ע"י ד"ר יוסף שוב.

 

 

» שיטה חדשנית להדשייה (=השקיה ודישון) 

 

בפני כל העוסקים בהשקיה ניצבות חמש שאלות:

 

מתי להשקות (בבקר? בערב? פעמיים בשבוע ?? אולי אף פעם?)

1.

כמה להשקות (7 קוב לדונם ביום? או לפי גיגית אידוי, או לפי ניסיון משנים קודמות, או אולי על פי הכתוב בספרים?)

2.

מתי לדשן (האם בכל השקיה? אולי רק בשעות האור? או רק כשהעלים ניראים לא טוב? אולי כל הזמן ?)

3.

כמה לדשן (1 ליטר לקוב? 2.5 ליטר לקוב? או - אולי לפי המלצת יצרני הדשנים? זה תלוי בגידול לא?)

 

4.

עם מה לדשן (רק בארץ יש יותר מ 300 נוסחאות דישון, סוגים והרכבים ? אולי עם הדשן הכי זול ?)

5.

 

כפי שכולנו מבינים, לא קל בכלל בלשון המעטה, לענות על שאלות אלה. הגורמים המשפיעים על צריכת חמצן, מים ודשן בצמח הם כה רבים, מרביתם משתנים מרגע לרגע עקב תנאי אקלים שונים, מצב הקרקע וכדומה, עד כי יש לקחת בחשבון מאות פרמטרים אם רוצים לענות נכון ובזמן אמיתי על השאלות.

 

אוטואגרוום, כפי שנראה בהמשך, עונה על כל השאלות האלה, אך ראשית הבה נבחן כיצד ענו עליהן עד להמצאת אוטואגרונום:

 

בעזרת טבלאות סטטיסטיות שחיברו מומחים לדבר והמהווים בסיס להחלטה (עם כל הכבוד, זה לא הכי מדויק כי התנאים, כאמור, משתנים תדיר וטבלה כתובה בספר - לא!).

 

 א.

בעזרת ה"אצבעות הירוקות" של מומחה מקומי (חקלאי ו/או אגרונום) עם ניסיון וידע שנצברו במשך השנים. אלו "מתקנות" ו"משפרות" את הטבלאות הסטטיסטיות (גם זה לא הכי מדעי). 

 ב.

בעזרת מספר רב ומגוון של מכשירים המספקים מידע העוזר לקבלת החלטות: טנסיומטרים, לינזומטרים, מדי מוליכות וחומציות, מדי קוטר עלה וקוטר פרי, ועוד. בקיצור - המון אינפורמציה שמומחה מנוסה ומוצלח יודע לפענח. (אבל גם המומחה המסור הולך לישון לפעמים ובינתיים עשויים להשתנות התנאים: התחיל לרדת גשם, התאנה חנטה פגיה, הנצו רימונים. והחקלאי נשאר עם השאלות הפתוחות ועם ים של אינפורמציה שהוא אינו יודע להשתמש בה).

מה, אוטואגרונום עושה כל זאת לבד ?? באופן אוטומטי ???

תתפלאו אבל התשובה היא בהחלט כן !!

 ג.

 

חזרה למעלה

 

» השורש הוא שורש העניין

 

כיצרני מערכות בקרה לחקלאות (מהחלוצים בארץ ובעולם), הצבנו בפנינו משימה לא פשוטה: בקרת השקיה ודישון אוטומטית לחלוטין.

כשבאנו לתכנן מערכת אוטומטית להשקיה, מהר מאוד הבנו שהעסק כלל לא פשוט. מספר הפרמטרים הרב והמורכבות של היחסים ביניהם, כמו גם השונות בין גידולים, קרקעות ומצעים איתגרו אותנו מאד. פריצת הדרך היתה כשפגשנו את המומחה מספר אחד בענף, המוכר והידוע  היטב לכל העוסקים בהשקיה מזה אלפי שנים; זה, שיודע בכל רגע נתון מה הצמח צריך וכמה: נא להכיר - מר שורשון.

השורשיים של כל צמח יודעים היטב לענות על 5 השאלות ב"עיניים עצומות" וכל מה שנותר לנו זה לפתח עמם שפה משותפת.

לצורך זה, חברנו לאיתן ישראלי (כיום שותף בחברה ומנהלה המקצועי), תוך כדי הרצת מערכת ראשונית אצל משה לוי בכפר פינס. איתן הביא עימו קודים המפענחים את שפת השורשים. בעזרת מדידת זמינות חמצן, רטיבות הקרקע, מוליכות, חומציות וניטראט, ניתן - מסתבר, לאחר מחקר של 15 שנה, ללמוד מהצמח מה הוא רוצה ומתי, ע"י דו-שיח עם השורשונים.

 

כל כך פשוט, איך לא חשבו על זה קודם ?

 

לא כל כך פשוט (למזלנו, כיצרנים ובעלי הפטנט ) והאמת ? חשבו על זה. רק לא ידעו איך לבצע זאת הלכה למעשה.  

את הנוסחאות של איתן הטמענו  בבקר החכם שלנו ויצאנו לדרך.

היה עלינו למצוא דרך למדידת זמינות חמצן מומס לשורשונים. לצורך זה נעזרנו  בניסיון הרב שיש לנו במדידת חמצן מומס במדגים. נדרשנו  להמציא מכונה אוטומטית  לשאיבת תמיסה מהקרקע, מד ניטראט אמין ותוכנה חכמה, שתפענח את שפת השורש.

עשינו והצלחנו !!!

 

יצאנו מיד לבדוק את הדברים בשטח וקבלנו תוצאות מדהימות. שיפור ניכר בייבול ובאיכות, תוך חסכון ניכר בשמוש במים ודשנים.

 

למה פולסים ?

 

במעקב בעזרת המכשירים המדוייקים והאמינים גילנו, שרמת החמצן הגבוהה ביותר מושגת ע"י השקיה בפולסים קצרים. 

הגרפים הבאים יסבירו זאת.

 

גרף חמצן (אדום) מול רמת טנסיומטר (כחול) בהשקיה רגילה.

 

גרף חמצן (אדום) מול רמת טנסיומטר (כחול) בהשקיה רגילה - [IMG]

 

הגרף הכחול מראה רמה של טנסיומטר (כמה האדמה" יבשה") במצב של השקיה פעם ביום. בתחילת היום (צד שמאל של הגרף) בתחילת ההשקיה, הרמה גבוהה (אדמה "יבשה") לכן רמת זמינות החמצן (הגרף האדום) נמוכה.

עם תחילת ההשקיה רמת זמינות החמצן המומס עולה ורמת הטנסיומטר יורדת. יש מים משמע יש חמצן מומס. אבל ברגע השיא של רמת החמצן לא הפסקנו את ההשקיה הרגילה אלא המשכנו עד לרוויה.  ברוויה אין חמצן זמין לשורשונים בגלל עודף מים. ברגע זה סיימנו את ההשקיה. הטנסיומטר עולה ואיתו גם רמת החמצן, עד לנקודה שבה שוב המצע יבש ואין חמצן מומס עקב מחסור במים.

מהגרף אנו למדים, שבהשקיה פעם ביום אנו מגיעים לשיא בזמינות החמצן לשורש פעמיים בלבד לפרק זמן  קצר (כ 2% מפרק הזמן ) וזה מעט מידי אם נזכור שהחמצן הוא האלמנט החשוב ביותר לצמח.

 

גרף חמצן (סגול) מול רמת טנסיומטר (כחול) בשיטת אוטואגרונום.

 

גרף חמצן (סגול) מול רמת טנסיומטר (כחול) בשיטת אוטואגרונום - [IMG]

 

הגרף נלקח מגידול עגבניות בנגב ביום קיץ חם.

במשך היום היו כ 116 השקיות!! ולכן רמת השיא של החמצן נשמרה במשך כל היממה.

 

חשוב להבחין כי באמצע היום תכיפות הפולסים גדלה לעומת הלילה, ללמדך שצרכי הצמח אכן משתנים בהתאם לסביבה באופן בלתי ניתן לחיזוי. לא נכון יהיה להשקות בפולסים ללא בקרה. עודף בפולסים יגרום לחמצן נמוך ולריקבון השורשים, וחוסר במים יגרום למחסור בחמצן. 

אדם, מנוסה ומיומן ככל שניתן, אינו יכול לקבוע במקוון את תכיפות הפולסים - אך, אוטואגרונום יכול למשימה!!

 

חזרה למעלה

 

השקיה נימית (קפילארית)

 

על כל טיפה שמגיעה לפני הקרקע מופעלים שני כוחות עיקריים:

1. כוח המשיכה (הכובד) - גרביטציה.

2. כוח הנימיות (קפילאריות).

 

כוח הכובד מושך את המים כלפי מרכז כדור הארץ וכשאנו משקים בכמות גדולה של מים בספיקה גבוהה, מרבית המים נשטפים מטה אל מתחת לבית השורשים. חלק  קטן מהמים "מוסע" דרך נקבוביות הקרקע הנימיות לכיוונים שונים.

כאשר משקים ביחידות מים גדולות ליחידת זמן, הגרביטציה חזקה עשרות מונים מהנימיות ולכן כ 85% מהמים, יחד עם הדשנים שהם מכילים בהשקיה רגילה - מבוזבזים.

 

בהשקיה רגילה נוצר "בצל":

 

השקיה נימית (קפילארית) - [IMG]

 

אזור A הוא אזור שטוף מים, מעין ערוץ שיוצרים המים וממהרים דרכו אל מתחת לבית השורשים. באזור A לא נמצא שורשונים כי הללו אוהבי חמצן ועודף המים שם ממעיט את החמצן. לאזור B מגיעים המים בעזרת הנימיות והוא אזור מועדף לשורשונים כי יש בו יחס נכון בין חמצן למים במשך זמן רב יותר. אזור C הוא אזור גרוע כי תנועת המים גורמת ל"הדחה" (דחיפה) של מלחים ולכן הוא המלוח ביותר.

 

שורשים - [IMG]

באדיבות ד"ר יוסף שוב

 

בשיטת ההשקיה הנימית (שיטת אוטואגרונום) אנו נותנים מנה קטנה של מים ליחידת זמן בספיקה נמוכה. הדבר מאפשר לנימיות לקלוט את מרבית המים לפני שהגרביטציה מבזבזת אותם.

בתמונה (שלמעלה, באדיבות דר' שוב, גני עם) רואים בצורה ברורה את בצל ההמלחה הקלאסי הנוצר בהשקיה גרביטציונית. באמצע הבצל, קטע כהה עם מעט שורשים לבנים (אזור A), מסביב לו קטע בהיר יותר, מרובה שורשים (אזור B), ותוחמת את הבצל חזית המלחה (אזור C).

 

באיור (שלמטה, באדיבות דר'  שוב, גני עם) מומחש ההבדל בין השקיה גרביטציונית לקפילארית.

בצד ימין השקיה של כמות מים גדולה. רוב המים יורדים מטה במסלול אנכי כשחלקם עולה מעלה ולצדדים לאחר ההשקיה, תוך הדחת מלחים לפני הקרקע, האזור החשוב ביותר לשורש.

בעוד שבצד השמאלי בהשקיה נימית, בפולסים משך כל היממה - אין כמעט הדחה של מלחים כלפי מעלה.

למעשה  אנו זקוקים לכמויות מים רבות בהשקיה רגילה רק על מנת לשטוף מלחים שהצטברו כתוצאה מההשקיה הקודמת.

בהשקיה בשיטה אוטואגרונום אין צורך בכך ומכאן החיסכון העצום במים.

 

השקיית עציץ - [IMG]

באדיבות ד"ר יוסף שוב

 

חזרה למעלה

 

 

"עציץ" שורשים בקרקע

 

ע"י מתן תנאים אופטימאליים לשורשים כל שעות היממה, אנו מצליחים, באזור מוגדר בקרקע (עד עומק 15 ס"מ), ליצור מצבור של שורשונים: מעין עציץ בקרקע. במצע מנותק אנו הופכים את כולו לבית גידול שורשונים באיכות וכמות שלא ידענו קודם.

 

עציץ שורשים בקרקע - [IMG]

 

שימו לב להבדל בין צורת השורשים: בצד ימין - בשיטת האוטואגרונום ובצד שמאל- בשיטה רגילה.

 

היות ואין בעיה של המלחה בצד הימני בפני הקרקע (עד לעומק של כ-15 ס"מ) ורמת החמצן גבוהה, מתקיימים שם באופן קבוע תנאים אידיאליים לשורשונים. הם מתרבים ומתפתחים לתלפיות באזור זה.

בצד השמאלי עקב בצל ההמלחה, נאלצים השורשונים להתפזר על שטח גדול ולהוביל מים ומינרלים ממרחק רב יותר.

 

להלן מספר דוגמאות ליצירת עציץ שורשונים בגידולים ובמצעים שונים:

 

שורשים של עגבניות - [IMG]   מערכת שורשים מרשימה בפלפל בערבה - [IMG]

שורשים של עגבניות

(תמונה שווה אלף מילים)

 

מערכת שורשים מרשימה בפלפל בערבה,

חרף  מקור המים המלוח במיוחד (Ec =3.2)

 

גם הגרברות לא מאכזבות - [IMG]

 

 

עציץ שורשונים מדהים בפרדס קלמנטינות במהדרין - [IMG]

גם הגרברות לא מאכזבות

 

 

"עציץ" שורשונים מדהים בפרדס

קלמנטינות במהדרין

 באדיבות ד"ר שוב

 

למעשה, עציץ השורשים הזה הוא סוד ההצלחה העיקרי של השיטה. שורשונים אלו, בנוסף לשורשים הרגילים של הצמח, משפרים עשרות מונים את יעילות קליטת החמצן, המים וההזנה, וכך מונעת השיטה בזבוז של מים ומלחים ותורמת רבות לשמירת הסביבה ולרווחיות הגידול.

 

להרחבה בנושא ניתן להיכנס לכתבה הבאה (באנגלית)

 

כתבה על אוטואגרונום  באתר האמריקאי שלנו  International Irrigation

 

 

חזרה למעלה

   
   
   
   
   

 

 

מחשבון לחישוב

חיסכון שנתי

חדשות

 ועדת  השמונה אישרה מתן מענקים לרוכשים  אוטואגרונום במסגרת פיצוי ייקור

 -----------------------------

 

»
» ליום טוב אברהם - מושב פדיה, בהצלחה רבה עם 3 המערכות!!!

 

-----------------------------


» לפרטים על מפגש עם ראש רשות המים פרופ אורי שני לחץ עלי לפני שאעלם

 

-----------------------------


» לחברת טיב שתיל - תודה על שבחרתם באוטואגרונום ובהצלחה!!

 

-----------------------------

 

» איחולינו למטע בננות שער הגולן - ברכות להצלחה המרשימה ולהוספת המערכת הרביעית !!

 

-----------------------------

 

למטע זיתים שמיר  ברכות על הפרוייקט המרשים והצלחה רבה.

 

 

-----------------------------

 

לסאסא  איחולי הצלחה למשתלת הזיתים החדשה והכנסת אוטאגרונום

 

-----------------------------

 

לד"ר יוסף  שוב מגני עם יישר כוח על ההצלחה בטיפוח גרברות עם אוטואגרונום

מעל 6 שנים!!

-----------------------------

 

אוטואגרונום זכתה בתחרות סמארטאפ של עתון גלובס

בחסות בנק הפועלים. 

לצפיה בכתבה  בגלובס לחץ עלי

 

 

 

 

 

 

 

 

-----------------------------

אוטואגרונום זכתה בפרס יוקרתי באנגליה של ארגון 

SWG

לחץ עלי לצפיה 

-----------------------------

אוטואגרונום נבחרה להשתתף בביתן החדשנות באגריטך 2012

כולכם מוזמנים לדוכן 20 . 15-17 למאי . גני התערוכה תל אביב.

-----------------------------

 

לפנינה ואיתן לוי פארן הצלחה רבה באיקלום המערכת החדשה.

אין ספק שנלמד לא מעט מכם.

-----------------------------

 


בניית אתרים